לכבוד הר"ר אברהם יוסף פרנקל, יו"ר מחזיקי תורה.
בחודש העבר ביקרת בביתי להחתים אותי על תרומה לחברת מחזיקי תורה, תוך הבטחה ששמי יוזכר בער"ח על ציון מרן מהר"א זי"ע. יתכן והופתעת, שלא היית רציך לשכנע אותי, אלא מיד חתמתי על הוראת קבע בסכום של 101 שקל.
עתה לאחר מעשה, אני שמח לספר לך, מה היה.
זה כמה שנים שאני לומד מקצוע מסוים, שכולל קורסים ממושכים, תרגילים מסובכים, שיעורים ארוכים, וכמובן עלות יקרה. המקצוע יכול להכניס פרנסה מכובדת בעז"ה. אבל כאמור, הדרך אליו לא קלה.
לאחר שבס"ד הצלחתי לסיים את כל הקורס, יחד עם השיעורים והתרגילים, עמדתי לפני המבחן המסכם, שכשמצליחים בזה עם ציון טוב, מקבלים תעודה עם חותמת, שבעז"ה יכולה לעזור בפרנסה.
ואכן, לפני כחודשיים עברתי את המבחן, אך רצה הקב"ה ונכשלתי. לא קיבלתי את הציון הדרוש. באופן כזה ניתנת אפשרות נוספת למבחן חוזר, ואם גם את זה לא עוברים, הכל אבוד.
כמובן שניצלתי את הימים שלפני המבחן החוזר, ושיננתי שוב הכל. אבל בטבע האדם, הייתי לחוץ נורא. פן כל עמלי יילך לשוא. בהשגחה פרטית בדיוק באותו שבוע ביקרת בביתי עם הרב שלמה שפירא, וסיפרתם לי על הסגולה של ההזכרה מדי ערב ראש חודש על הציון הק' של מהר"א לתורמי מחזיקי תורה, שמרן מהר"א ייסד כידוע. כאמור, מיד חתמתי כפי שהתבקשתי, ובער"ח הבא כבר הייתי ברשימת הנזכרים בציון הק', ע"י רבני מחזיקי תורה.
את ההמשך לא צריך לספר, שאחרי יומיים התקיים המבחן, וממש בימים אלו קיבלתי את התשובה, שב"ה וב"ש קיבלתי ציון גבוה, והתעודה בדרך אלי.
גדולים הצדיקים, וגדולה הצדקה שזכותם עמדה לי במעשה מופלא זה.
תזכו למצוות
ל. ח.
בני ברק