מעל גבי מיטת חוליו בבית החולים תל השומר התקשר ר'… לחברת מחזיקי תורה וביקש להוסיף סכום על תרומתו החדשית, בבקשה שיזכירו את שמו על הציון הק' בערב ר"ח.
לאחר מס' ימים, נודע למנהלי מחזיקי תורה מעשה שהיה מה היה. אותו יהודי אשר זכה עוד ללמוד בישיבה בחיי מרן מהר"א זי"ע, נחלש לפתע. בהיותו אדם בריא בלע"ה, עובד לפרנסתו פיזי, לא שת ליבו לחולשתו, וניסה להמשיך בתפקודו השגרתי. אך כאשר חולשתו החמירה, וכאבי ראש החלו לפקדו, הלך לבקר אצל הרופא, שערך לו בדיקות סטנדרטיות, ולאחר קבלת ממצאי הבדיקות הפנה אותו לבית החולים.
הסתבר, כי התגלה חיידק מסוים במערכת כלי הדם, ל"ע. מיד הוא הועבר למחלקה, והחל קלבל תרופות אנטיבוטיקה דרך הוריד, כיד למגר את החיידק ולנקות את מה שכבר חולל. אך עברו מס' ימים, והרופאים לא רואים תוצאות. הכל ממשיך ולא מוצאים את הבעיה נכונה.
אותו יהודי יושב בבית חולים, ואינו יודע מה יעשה. אף אחד לא יודע להגיד לו מתי ישתחרר, כי אף אחד גם לא יודע איזה בעיה יש אצלו בדם. החלושה ממשיכה, הכאבים מתגברים, ואין תרופה למכאוביו ל"ע.
מטבע הדבר, כשאחד העובד כל היום שוכב באין מעש, עוברים בראשו קטעי היסטוריה, פרקי זכרונו משנים עברו. וכך בוקר אחד נזכר אותו יהודי בחברת מחזיקי תורה שהוקמה כשהיה בחור צעיר. הוא נזכר בהתלהבות של החבורים והאברכים כששמעו ממרן התייחסויות שונות על החברה. ללא מחשבה רבה, מבקש מבנו היושב לצידו, שיחפש את מס' הטלפון של מחזיקי תורה. ותוך כדי דיבור מוסר הוא למנהלי החברה שיוסיפו על הסכום החדשי שהוא תורם, עוד סכום לזכותו, ואומר, הנני תורם סכום זה לקופת מחזיקי תורה לטובת נשמתו של מורה מורנו אהרן בן מורה מורנו ישכר דוב, ומבקש אם יוכלו שילכו לציון מרן ויזכירו את שמו.
24 שעות — ומכתב השחרור בידו. אין כאבים ואין חולשות. אין חיידקים ואין בעיות. ישלח דברו וירפאם.
ממרום גבהו בגן עדן מרעיף מרן זי"ע ברכות על ראשו של כל אחד ואחד כבימי חיותו.
זכותו יגן עלינו.